טנזנייט - אבן הלידה של דצמבר

טנזנייט היא אחת משלושת אבני הלידה המשויכות לילידי חודש דצמבר, יחד עם טורקיז וזירקון.

היא בת למשפחת המינרלים זויזייט, הצעירה שבאבני החן אשר מוכרת כמאתיים שנים. הזויזייט מופיעה במספר זנים, המבוקשים ביותר הם טנזנייט. משפחת מינרלים זו נקראה בשם zoisite בשנת 1805, זמן מה לאחר שהמדען האוסטרי הברון זיגמונד Zois von Edelstein (1747-1819) זיהה את המינרל בהרי סאואלפה בקרינתה, אוסטריה. זיגמונד זואיס פון אדלשטיין הפעיל מכרה ברזל בהרי קרוואנקן בקרנטן אוסטריה ונתקל במינרל בשטחו. מאות שנים לאחר מכן, גילויו של זן שקוף בכחול בהיר שאנו מכירים כיום בתור טנזנייט, יצר התרגשות רבה בעולם המומחים.

מחפש בשם מנואל ד'סוזה שחיפש ספיר גילה את הטנזנייט בשנת 1967 בצפון מזרח טנזניה. ד'סוזה היה במקור מהודו וחיפש אבנים בטבע בטנזניה. בסופו של דבר, כמה ילידים לקחו אותו לאזור באזור גבעות מרלני ליד הר קילימנג'רו, כ -90 ק"מ מעיירת הולדתו ארושה. שם הוא מצא את האבנים הכחולות היקרות האלה שחשב שהן ספיר. על פי האגדה, רועי המסאים היו למעשה אלו שגילו במקור את האבן, כשמכת ברק העלתה את שטחי העשב הסובבים אותה. כשחזרו לארץ עם בעלי החיים שלהם, האבנים הכחולות היו בכל רחבי האדמה. דיוזה גילה עד מהרה שהאבנים הכחולות שמצא לא היו ספיר, ולכן הוא תבע תביעה בממשלה והחל לכרות.

באיזור 1970, הממצא הכחול המלכותי היה במהרה מוקד הפרסום האמריקאי והאירופי. כשהשמועות על אבני החן החדשות יצאו, הנרי פלאט מטיפני ושות' כינה את אבני החן החדשה "טנזנייט", וטיפאני החלה בקמפיין שיווקי כדי להציג אותה לציבור. עכשיו, טנזנייט היא גאוותה של המדינה המזרח אפריקאית עשירה באבני חן, טנזניה. זמן קצר לאחר היוודע דבר אבן יקרה חדשה זו, התקפה רצחנית שמה קץ במהירות לניצול המינרל. תאונת דרכים מזויפת, בה נפטר ד'סוזה, קטעה את המשך האספקה. כתוצאה מכך, ההיצע לא הצליח לעמוד בביקוש בשנתיים שלאחר מכן.

טנזנייט הפכה לאחת האבנים הפופולריות ביותר בשוק. למעשה, זוהי כיום אבן החן הפופולרית ביותר אחרי "הארבע הגדולות" - יהלומים, אודם, ספיר וברקת. בתחילה, אבן החן הייתה זמינה רק בגדלים קטנים יותר, אך כעת נמכרים מידות גדולות בהרבה. כיום, טנזנייט יכול לעלות מעל 2000 דולר לקראט בגדלים גדולים יותר בחנויות קמעונאיות. טנזנייט הוא הרבה פחות יקר מספיר, לה הוא לעיתים קרובות משמש כתחליף.

תכונות אנרגטיות

הטנזנייט משנה צבעים כאשר היא נצפת מכיוונים שונים. שינוי צבעים זה נאמר כמקל על העלאת התודעה. זה עוזר במימוש הרעיונות שלך והופך דחפים הרסניים לרעיונות בונים. אבן החן פותחת מודעות להשוואה בין האופן בו אדם חי לבין האופן בו ניתן לבחור לחיות בצורה מודעת יותר. העונדת אותה תתוודע לקריאתה. היא תחזיר אותך ליעדים שלך לאחר הפרעה. 

הטנזנייט מפיגה את העייפות ומביאה רגשות מודחקים אל פני השטח, כך שהם יכולים לבוא לידי ביטוי. טנזנייט היא אבן של יצירתיות, יש לה את הכוח להמיס דפוסים ישנים וליצור מרחב לשילוב דפוסים חדשים.

תכונות גמולוגיות

ההרכב הכימי:   Ca₂Al₃(SiO₄)₃(OH)

טנזנייט היא ממשפחת זויסייט והמבנה שלה הוא אורתורמבי, פריזמות מרובות פיאות.

טנזנייט היא פלואוקרואית, כלומר הגוונים הסגולים, האפורים, הכחולים והסגולים בתוך האבן משתנים בהתאם לזווית בה נראית האבן. יתכן גם שינוי צבע קל באור ליבון, כאשר אבנים עשויות להיראות סגולות יותר. צבעה של טנזנייט נגרם מכמות הכרום הקיימת באבן.

הצבע האופייני של טנזנייט הוא כחול עם גוון סגול. בכמה אבנים בהירות יותר, הצבע מתואר כלבנדר. צבע הטנזנייט הוא הגורם החשוב ביותר בקביעת מחירו. לדוגמא, טנזנייט של הגוון הכחול והמבריק המושלם בגודל 5, 10 או 20 קראט הוא בעל ערך גדול יותר מאבן חיוורת יותר, כהה או עמומה יותר, כפול מהגודל והמשקל.

בטבע, טנזנייט מופיע לעתים רק כאבן כחולה, אך לעתים קרובות יותר הוא בצבע זהוב עד חום. לאחר זמן מה התגלה כי על ידי חימום הזן החום או הזהוב של האבן ל 600 מעלות צלזיוס וקירורו בהדרגה, ניתן לשנות את הצבע לצבע הכחול-סגול באופן קבוע. ללא חימום, טנזנייט לא תהיה ניתנת למסחר.

טנזנייט מדורגת 6.5 בסולם הקשיות של 1-10 ויש לה ברק זגוגי. זוהי אבן רכה ושבירה יחסית, היא לא קשה כמו ספיר או יהלום, אך עם הזהירות הראויה היא יכולה להשמר זמן רב.

טיפול נכון באבן

יש לנקוט משנה זהירות בעת הטיפול בטנזנייט. האבן רכה ושבירה כך שהיא יכולה להיסדק אם לא נזהרים. חשוב גם להימנע מחשיפה לשינויי טמפרטורה פתאומיים או לחום. טנזנייט רגישה גם ללחץ ובעלת עמידות נמוכה לניקוי על קולי (אולטרסוני) ולכן הוא אסור! זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך. באופן כללי, יש לענוד טנזנייט בזהירות.